ב"×”                                                                                                  ×' אלול תשע"א

31/08/11

שלום וברכה!


להיות סבתא...             מעטות הן המילים שאוצרות בתוכן ×›×” הרבה אושר. מתיקות. עונג אינסופי למראה נכדה המנתרת בעליזות, ותלתל שובב מקפץ על פניה המאושרות.  


גם אני הייתי בטוחה בכך, עוד לפני שחיבקתי את נכדתי האהובה, ומאז שהופיעה קרן האור במשפחתנו, הרגשתי זאת בעוצמות כבירים, הבן שלי הפך לאבא וכלתי לאמא, ואני ל...סבתא. 

 

שום דבר לא הכין אותי לסערה. הם הגיעו לביקור שגרתי ומשמח. לאחר המתנת געגועים מורטת עצבים, נראו סופסוף, אני מביטה מהחלון, נקרעת מגעגועים לנכדתי המתוקה. האוצר מעורסל בידי האמא הטריה. משהו לא מסתדר לי. תחושה פנימית של סבתא. למה הם הולכים כל כך לאט? שאלתי את יוסי בעלי. נראה שזקנה קפצה על שני הצעירים המאושרים. פתחתי את הדלת, וכרוח סופה שעטתי למטה. התקרבתי ונבהלתי למראה פניהם. שתקתי. עלינו הביתה, ושם נפרץ הסכר, מתוך קטעי המילים והבכי הצלחתי איכשהו לשמוע שהקטנטנה החמודה אובחנה כחולת T.S. (טוברוס סקלורוזיס) מחלה נדירה. לא ידעתי על קיומה, שלא תדעו לעולם. תחילה עיטרתי את נכדתי המתוקה במלמלה ורודה וניסתי לחשוב שהכל באמת ורוד. אך המציאות טופחת על פנינו השכם והערב. _________ הקטנה חולה !! כל כך חולה !!


החיים שלי מחולקים לשני חלקים, לפני הרעם שנפל עלינו ולאחריו. מאז, אין לנו בוקר ואחר הצהריים, לא ערב ולא ×—×’, הכל מסתובב סביב סימן השאלה הגדול, האם דוריתי מחמד עיננו תחיה, או ..... 

 

המחלה כבר פרצה למוח והחלה נותנת בו את אותותיה המרים, סדר היום של בני וכלתי ושלנו צפוף ועמוס. היום נוסעים לרופא בכיר ×–×”, ואחר כך לפרופסור מומחה אחר, מנסים טיפול ייחודי מסוג חדש, קונים תרופות, עוקבים אחר חוות הדעת מטובי הפרופסורים, מחליטים על נסיון אחרון של שיטה מיוחדת. משהו נכבה לי בפנים, לראות את בני וכלתי שעיניהם כלות מפחד.... לראות את נכדתי החביבה הקמלה והולכת במקום לפרוח, לשכנע אותה לבלוע את כמויות התרופות האדירות, שאדם מבוגר לא לוקח במשך כל חייו, וילדה רכה בשנים נאלצת לספוג. 

 

דוריתי בת ארבע. הלב שלי בוכה לראותה חלושה ורופסת. היא חוזרת מהגן ומנסה לצחוק ולשמוח, אבל אנחנו יודעים מה הולך לה בראש. הגידולים מטפסים לה על המוח, וכבר מקיפים אותו. הגענו לרגע האפס. טובי המומחים קבעו שהדרך שלה לחיים עוברת דרך                                   ניתוח מורכב במיוחד שיתבצע בקלינוולנד. אנחנו אורזים מזוודות לקראת הטיסה, שעון החול אוזל, רק דבר אחד מעכב בעדנו מלהציל את דוריתי – עלות הניתוח בקליוולנד היא 150,000 ?$. הרופאים אינם מוכנים לקבוע מועד לניתוח ללא מרבית הסכום. משכורתינו לעולם לא יצליחו לכסות את הסכום ×”×–×”. גם אם נוסיף כמה וכמה משמרות. 


רציתי לומר לך תודה. כאשר אצבעותיך מחזיקות במכתב שנכתב בדם לבי, עיניך קוראות את השורות האלו, ומנסות לחוש את לבי, ולו מעט ממנו. בשביל לראות את דוריתי צוחקת, נושמת ו..×—×™×”. אנחנו צריכים את הלב הטוב שלכם.  "אנא הצילו לי את נכדתי הקטנה"!!! 


                                                                                 ×¡×‘תא של דוריתי 


 
 
בניית אתרים | קידום אתרים | אפליקציות לפלאפונים